המיזמים שישדרגו לכם את הכיתה

שמש אסוציאציות וסיעור מוחות הם כלי הוראה מוכרים ושימושיים. המורה מציג בפני התלמידים מילה כלשהי, מושג, והתלמידים מעלים אוסף של אסוציאציות שהמושג הזה מעורר בהם.

ב-Mindcet נערך בחודשים האחרונים מחקר מקיף בנושא Gaming.

הקליקו כאן לצפייה בסרטון ולעיון במסמך המלא באנגלית (מומלץ).

הגרסה העברית תתפרסם בקרוב.

סיעור מוחות מסייע לתלמיד להטמיע ידע חדש בתוך מערכת מוכרת של הקשרים, ומאפשר לכל תלמיד לתרום מהידע ומעולם האסוציאציות שלו לכלל התלמידים. ככל שיותר לומדים ישתתפו בסיעור המוחות, כך תיבנה מערכת הקשרים עשירה ומגוונת יותר. אם כך, האם לא כדאי לערוך סיעור מוחות עם עוד מאות, אלפים ואף עשרות אלפי תלמידים אחרים?

סיעור מוחות מקוון ורב משתתפים מאפשר יצירה של רשת מושגים עצומה. רשת המושגים הזו הופכת למעניינת ולשימושית עוד יותר כאשר היא יוצרת כלי המאפשר ללומד  למצוא מיד באינטרנט את המידע הרלוונטי והחשוב בעבורו. נשמע רעיון מעולה? כך חשבו גם בכמה אוניברסיטאות ובתי ספר בארצות הברית שבחרו להשתמש ב- Wikibrains, כלי שפיתחו היזמים ישי אברס, ליאון מרקוביץ וגלעד מנור, שאת יכולותיו תוכלו לראות בסרטון הבא:

Wikibrains לא יועד מלכתחילה ללמידה, אך כאשר ישי, ליאון וגלעד גילו שהמיזם שלהם עונה על צורך של עולם החינוך, הם פנו אל Mindcet כדי לקבל הכוונה להמשך פיתוח הכלי כדי שייתן מענה לצרכים חינוכיים.

MindCET הוא מרכז לחדשנות ולפיתוח טכנולוגיות בחינוך הפועל בירוחם ובתל אביב. MindCET, ששייך למרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), תומך בין היתר במיזמים המצויים בראשית דרכם. היזמים שנבחרים לעבוד עםMindCET  משתתפים בסדנאות, מלווים על ידי אנשי מקצוע, ובמהלך חמישה חודשים הם מפתחים את הרעיון הראשוני שלהם, לומדים כיצד להציגו בצורה המיטבית, מכירים את השוק ונפגשים עם יזמים ומשקיעים כדי להוציא לפועל את המיזם. שיאו של התהליך הוא ב-Demo Day, אירוע שבו הם מציגים את המיזמים בפני משקיעים ושותפים אפשריים.

IMG_4501-960x717

IMG_4553-960x717

IMG_4563-960x717

מפגשים והצגת מיזמים ב-Demo Day במטח

בימים אלה צוות MindCET מגייס יזמים חדשים למחזור היזמים הבא שייפתח במרחשוון-אוקטובר בירוחם ובתל אביב.

הקליקו כאן לפרטים על תנאי ההרשמה.

היזמים של Wikibrains יוצאי דופן בקבוצת היזמים שהשתתפה במחזור הראשון, שכן המיזם שלהם כבר היה באוויר. תהינו מדוע בחרו לפנות ל-MindCET. ישי אברס מסביר: "גילינו שסטודנטים ותלמידים משתמשים במוצר שפיתחנו, והבנו שבעולם החינוך קיים צורך בכלי כזה. עולם החינוך לא מוכר לנו, והרגשנו שאנחנו צריכים עזרה. ב-MindCET קיבלנו סיוע הן בכל הנוגע להמשך פיתוח המוצר והן במציאת שותפים. אנו עובדים כעת עם הספרייה של הרווארד בזכות הסיוע הזה".

כעת המפתחים מתאימים את הכלי למורים, כך שהמורים יוכלו להכין מפת מושגים בעבור תלמידיהם ולתעדף תכנים איכותיים. כמו כן, הכלי יאפשר עבודה בקבוצות סגורות על מפת מושגים.

המיזמים האחרים הגיעו ל-MindCET כשהם נמצאים בשלבים מוקדמים הרבה יותר של הבשלת הרעיון, והמיזמים שלהם טרם עלו לאוויר. מיכאל אוזוריאנסקי וליאון קאנין, היזמים של מיזם Smartifico, היו בשלב מוקדם כזה. וכך מספר מיכאל: "הגענו ל-MindCET לאחר שכבר פיתחנו את היכולת הטכנולוגית לאסוף תכנים ולקטלג אותם, אבל לא ידענו מה לעשות עם היכולת הזו. האתגר היה להחליט מהו המוצר שנפתח ובאיזה מודל עסקי נעבוד".

המוצר שפותח בעקבות תהליך העבודה מול MindCET הוא מגזין דינמי שאותו מייעדים היזמים למורים המעוניינים להיות מעודכנים במחקרים החדשניים ביותר בתחום ההוראה שלהם. הכלי יאפשר למורה ליצור לעצמו מגזין אישי המתעדכן תדיר על פי תחומי ההתעניינות שלו, והחיפוש יתבצע באתרים המפרסמים תוכן בעל ערך לימודי. המורה יוכל לתייג את התוכן, להגדיר את התאמתו לשכבת גיל מסוימת ולהוסיף את הערותיו. המורים שישתמשו בכלי יוכלו לראות את התגיות שהוסיפו מורים אחרים וכן את הערותיהם. בהמשך יֵדע הכלי לנתח את הטקסט ברמת פירוט כזו שתזהה לאיזו שכבת גיל הוא מתאים ולאיזה סוג לומד. בעתיד יתבצעו עוד התאמות למערכת החינוך, כמו מתן אפשרות למורה לשתף תכנים מתאימים עם תלמידיו.

מיכאל מאמין כי המיזם שלהם יכול להפוך לכלי עזר חשוב בידי מורים: "הקושי שרצינו לתת לו מענה הוא העומס הגדול של המורים וזמנם המוגבל. הכלי שלנו יוכל לחסוך זמן רב למורה המעוניין להיות מעודכן. כמו כן, היכולת לתייג, לשייך לשכבת גיל ולכתוב הערות תאפשר למורים ליהנות מתוצרי חיפוש של מורים אחרים המשתמשים במערכת".

מאמר מתויג מתוך אתר Smartifico

מאמר מתויג מתוך אתר Smartifico

היזמים של Wikibrains ושל Smartifico הגיעו מתחום הטכנולוגיה, אך MindCET פותח את שעריו גם בפני מורים. במחזור הקרוב, שייפתח במרחשוון תשע"ד, אוקטובר 2013, ישתתפו 15 מורים יזמים. במחצית הראשונה של השנה ייהנו המורים הנבחרים ממפגשי למידה משותפים בירוחם ובתל אביב עם יזמים מתחום ההיי-טק, ובמחצית השנייה יעסקו המורים בפועל בפיתוח המיזמים.

אנו מחכים ומצפים לתהליך הלמידה והעשייה, וסקרנים לראות את התוצרים שהוא יניב.

לפוסט זה פורסמו אין תגובות הוסף תגובה

חינוך, חדשנות וישראל

בעקבות ביקורו בארץ של סר מייקל ברבר, יועץ חינוך ראשי ב-Pearson העומד בראש תכנית המחקר העולמית למדיניות החינוך והשפעת מוצרי ושירותי החברה על הישגי הלומדים, פורסם מסמך מדיניות בשם "חינוך, חדשנות וישראל" בו הוא מציג את המורכבות של מערכת החינוך הישראלית, את הקשיים ואת דרכי השיפור. קרא עוד…

הטכנולוגיה נרתמת לשיפור איכות החיים של בעלי לקויות למידה ודיסלקציות

פרויקט LITERACY הוקם ביוזמת האיחוד האירופי, ומטרתו לתת מענה אינטרנטי למתבגרים ולבוגרים עם ליקויי למידה בכלל ודיסלקציה בפרט. אנחנו גאים לספר שמטח נבחר כאחד משבעה ארגונים שייקחו חלק בפרויקט. במסגרת הפרויקט יוקם פורטל ייחודי ורב-שפתי, שיסייע לאדם בעל ליקויי למידה והפרעות קרא עוד…

האקדמיה למורים של גוגל

**הפוסט נכתב ע"י עדי דומב – מוביל תחום החינוך של גוגל ישראל** כשהתבקשתי להוביל את תחום החינוך בגוגל ישראל, המחשבה הראשונה שעלתה בראשי הייתה – מה לגוגל ולתחום החינוך? אולם לאחר שהתוודעתי לפעילויותיה של גוגל בתחום ולתכניותיה בהמשך, שמחתי על קרא עוד…

על הצעת החוק לעידוד ספרי לימוד דיגיטליים: ראיון עם חברת הכנסת ד"ר עינת וילף

נפתח בנימה אישית: מדוע פיתחת עניין דווקא בנושא ספרי הלימוד הדיגיטליים? החלטתי לקדם את הנושא לאחר שמספר ישיבות של ועדת החינוך שבה אני חברה הוקדשו לבירור עם הורים זועמים. במספר עיריות הכריחו הורים לרכוש מחשבים ניידים עבור ילדיהם במטרה לקיים קרא עוד…

'ר' ירמיה', עכשיו הסרט!

** את הפוסט כתב דניאל שרשבסקי, מנהל אתר פשיטא ** בואו נניח שהיינו פונים לאפלטון עם ההצעה הבאה: "קח את אחד הדיאלוגים המעייפים של סוקרטס ובמקום לפרוש אותו על 200 עמודים נסה לתמצת אותו בסרטון של שתי דקות. לא, לא, קרא עוד…

חוויית המו"לות

** הפוסט נכתב על ידי ג'יימס בריידל ופורסם במקור בבלוג booktwo.org ב-17.2.11 ** אתמול הרציתי על חוויית הקריאה בכנס Tools of Change שבניו יורק. טענתי המרכזית היתה שתפקידם של המו"לים לספק לקוראים חוויית קריאה; ושזו אחת הסיבות שבעטיין צריכים המו"לים קרא עוד…

הביטו, הוא חי! הפרנקנטקסט! (או איך הפך הפרסום של ספרי לימוד לסרט אימה)

** הפוסט נכתב על ידי אריק פרנק ופורסם במקור בבלוג של אתר Flat World Knowledge ** ספר הלימוד, התגלמותו הנערצת של הידע ב-150 השנים האחרונות, הפך לאחרונה למפלצת אימתנית, לפרנקנטקסט: עמוס לעייפה, יקר להחריד, מוקצה מחמת מיאוס. אשמח להסביר לכם קרא עוד…

מהפכת הקריאה האלקטרונית

** נכתב ע"י מערכת מיזם "עברית" ** "הספר האלקטרוני הוא מהפכה בסדר גודל של מהפכת הדפוס ששינתה את העולם".  את המשפט הזה אמר לאחרונה אמנון דנקנר, סופר, עיתונאי, כבר לא צעיר במיוחד, על פי כל ההנחות המקובלות לא ממש קהל קרא עוד…

מעצבים את העתיד: ספר הלימוד בעולם הדיגיטלי

** את הפוסט כתבה אביטל דרורי,  מטח ** ההיסטוריה של הספר רצופה במהפכות טכנולוגיות קטנות וגדולות שהביאו לשינויים תרבותיים מרחיקי לכת. רבים מנסים היום להבין מה מקומה של מהפכת המידע בהיסטוריה הזו. האם התמורות שאנו רואים בעולם הספרים הם חלק ממנה קרא עוד…

האם המחשב עוזר לאנשים עם אוטיזם להבין את העולם החברתי?

* הכותבת היא רבקה נאמן העוסקת בפיתוח וניהול פרויקטים בתחום צרכים מיוחדים במטח * רבים מהאנשים על רצף האוטיזם מרגישים נוח עם מחשבים. אחוז האנשים המגלים משיכה למחשבים באוכלוסיית האוטיסטים גדול מהאחוז שלהם באוכלוסייה הרגילה. את ההתרשמות הזאת ניתן לשמוע קרא עוד…

לפרוש רשת: על מקומה של רשת חברתית ווירטואלית בחייהם של בעלי לקויות קוגניטיביות

פוסט אורח של ד"ר פנינה שטינברג  חוויה מסעירה! ככה אמר לי איתמר, בני, על הפעם הראשונה שהוא פגש את הרשת החברתית (כשהיה בן 12). הוא דימה את החוויה הזו לפעם הראשונה בה קרא את "שר הטבעות": אז נגלה לו, בהפתעה, קרא עוד…

טכנולוגיה וליקויי למידה – להפיק את המרב משני העולמות

** הכותבת היא אפרת קוצר, מנהלת פרוייקטים בתחום צרכים מיוחדים במטח ** "דמיינו לעצמכם שאתם קוראים ספר לפני השינה ומתחילים לנמנם. העיניים תועות על הדף ואתם רואים את המילים זזות. אתם קוראים את אותה שורה שוב ושוב. אצלי קורה אותו קרא עוד…

משימה מתוקשבת – לשירות תלמידים לקויי למידה

פוסט אורח של נעמי פורת, רכזת תקשוב בחינוך המיוחד, סטודנטית לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים אחת מהנחות היסוד המתוות את דרכי בעבודה עם תלמידים לקויי למידה גורסת כי המחשב והאינטרנט הינם כלים המלווים את ההוראה הפרונטלית של המורה, כמו העיפרון, המחברת קרא עוד…

האם הטכנולוגיה תורמת להישגים? תלוי אילו הישגים רוצים לקדם…

פוסט אורח של פרופ' גבי סלומון, חתן פרס ישראל לחקר החינוך השאלה איננה אם הטכנולוגיה יכולה לתרום להישגי התלמידים אם לאו. בודאי שהיא יכולה! אולם השאלה היא באילו תנאים היא יכולה לתרום תרומה ייחודית ולאיזה סוג הישגים היא יכולה לתרום קרא עוד…

מחקר חדש: הטמעה טובה של טכנולוגיה בבתי ספר משפרת את הלמידה וחוסכת כסף

מחקר חדש מזהה תשעה גורמי מפתח שעושים את ההבדל ב- 20 באוקטובר 2010, בפניקס, אריזונה, ארה"ב, חשף צוות החוקרים בפרויקט RED (Revolutionizing Education – מהפכה בחינוך) מחקר חדש בכנס "טכנולוגיה ולמידה" של NSBA (National School Boards Association). המחקר מצביע על גורמי המפתח בהטמעת קרא עוד…

בחינה מתוקשבת – משפרת את הישגי התלמידים או פוגעת בהם?

הדיון על הקשר בין הוראה משולבת מחשב לבין הישגים לימודיים מתעורר מפעם לפעם מחדש בעקבות מחקר זה או אחר. הזרם המחקרי הגורס שהוראה משולבת מחשב לא משפרת את הישגי התלמידים נשען על עבודות מחקריות דוגמת ניתוח ה"מטה-אנליזה" המקיף שפורסם בשנת קרא עוד…

חגי תשרי. קום. מאת נויה שגיב

במערכת השעות בבית הספר כתוב “מסורת”. “תרבות עברית”. “יהדות”. יש מחברת ויש שער. ועכשיו מה? מה זה ? מה לומדים שם? איך מלמדים מסורת? הרי מסורת במהותה – היא דבר מה שנמסר- מבית לבית, מאב לבן, מאם לבת, במנגנון של קרא עוד…

משבר יצירתיות?! מאת עופר פריאל

אנו מתכבדים לארח את עופר פריאל, חבר בצוות גיאוגרפיה במטח ומנחה בתחום חשיבה יצירתית מאמר השער של השבועון ניוזוויק מלפני כחודש[1] עסק ב"משבר היצירתיות" (כך במקור) באמריקה. הכותבים מציינים במאמר כי לראשונה אובחנה ירידה ברורה ומובהקת ביצירתיות של ילדי ארה"ב, קרא עוד…